דברי התעוררות לאמירת תיקון חצות בימי בין המצרים

לא הטרחתי את עצמי למצוא מקורות ונימוקים להכריע

יום אחד נתקף הרב בקנאת סופרים, והחליט שלפחות יום אחד הוא יגיע לפניו. ואכן, באותו יום קם כמה שעות לפני התפלה, ואץ לבית הכנסת.

יש בג'רבא ב' מנהגים, רוב בתי הכנסת מדליקים

“מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי” בפסוק זה

בית הכנסת זה סמיכות, ובסמיכות אי אפשר לשם

עיין בספר מצות קטן חושן משפט (סימן רכ"ז

שיחה בטלה אסורה לכולם, ונחלקו הפוסקים מה גדר

מפורש בשלחן ערוך (סימן קנ"א סעיף י"א) שדוקא

המשנה ברורה שם לא כתב כן בדרך כלל

כל מקרה לגופו, תלוי איזה סוג של שיעור

מותר להמשיך בבנייתו גם בתשעה באב כיון שרוב

טבילה בערב ראש השנה | לא לטבול כמה

חיוב צדקה במחשבה. סמכות התורם על התרומה לאחר

אתמול אמרתי פסוק “כל צפור טהורה תאכלו”, תיבת

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

בס”ד ח’ תמוז ה’תשפ”א לפ”ג   לכב’ עמוד

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

אח יקר ודע בתי כנסת לא יודעים ההלכה

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה| מה המרחק

בפרשת תולדות כתוב על החיכוכים בין יעקב לעשיו|